#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. א אלו קרעים אין מתאחין (10) ומנין?</p>	"<p dir='rtl'><b>על אביו ואמו, ורבו שלמדו חכמה</b> מדכתיב ""אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"" אבי זה אביו אבי זה אמו ופרשיו זה רבו שלמדו חכמה [דטב לישראל מרתיכין ופרשים]. ומדכתיב ""ויקרעם לשנים קרעים"" ללמדנו שעומדים בשנים לעולם, ושאר קרעים ילפי מכאן דלא מתאחין.</p><p dir='rtl'><b>נשיא, אב""ד, ושמועות הרעות</b> מדכתיב ""ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וכו' על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב"" שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב''ד על עם ה' ועל בית ישראל אלו שמועות הרעות מדכתב 'על' לחלק כל אחד לבד. ושמועות רעות הינו דוקא ברוב ציבור.</p><p dir='rtl'><b>על ברכת ה'</b> מדכתיב ""ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים"".</p><p dir='rtl'><b>ס""ת שנשרף</b> דכתיב ""ויהי כקרא יהודי וכו' ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם"" מכלל שצריכים לקרוע.</p><p dir='rtl'><b>ערי יהודה בחורבנם</b> דכתיב ויבאו אנשים משכם וכו' וקרועי בגדים"" <b>וכן על ירושלם והמקדש בחורבנם</b>.</p>"	מועד קטן כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ב מה אומר כשקורע על המקדש, ירושלם, ערי יהודה?</p><p dir='rtl'>ומה יעשה אם רואה את כולם?	הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר &quot;ערי קדשך היו מדבר&quot; וקורע. ירושלם בחורבנה אומר &quot;ציון מדבר היתה ירושלם שממה&quot; וקורע. בית המקדש בחורבנו אומר &quot;בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה&quot; וקורע.</p><p dir='rtl'>אם ראה את ירושלם קודם, קורע וחוזר וקורע על המקדש. אבל אם ראה קודם את המקדש, קורע על המקדש ומוסיף על ירושלם.	מועד קטן כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ב מתי קורע על שמועות הרעות?</p><p dir='rtl'>על ברכת ה' האם השומע מהשומע גם קורע ומנין?</p><p dir='rtl'>הרואה ס&quot;ת שנשרף כמה קריעות קורע ומתי קורע?	על שמועות הרעות דוקא ברוב ישראל וכמעשה שהיה.</p><p dir='rtl'>על ברכת ה' גם השומע מהשומע קורע, דכתיב &quot;ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו&quot;.</p><p dir='rtl'>ס&quot;ת שנשרף קורע שתי קריעות, אחת על הגויל ואחת על הכתב. ודוקא בזרוע וכמעשה שהיה.	מועד קטן כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: א קרעים שאין מתאחים מה מותר לעשות להם? והאם יכול&nbsp;&nbsp;להפכו ולאחותו?</p><p dir='rtl'>והאם הקורע מהשלל וכד' הוי קריעה?	רשאין למוללן וללוקטן ולעשות כמין סולמות ואין אסור אלא איחוי אלכסנדרי, וכן לענין לקרוע בהם א&quot;א אלא מתוך איחוי אלכסנדרי. </p><p dir='rtl'>להופכו למטה ולאחותו - ת&quot;ק מתיר ורשב&quot;א אוסר.	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ב כמה שיעור קריעה וכמה שיעור תוספת על הקריעה?</p>	"<p dir='rtl'>ר""מ אומר תחילת קריעה טפח ותוספת ג' אצבעות ור' יהודה אומר תחילה ג' אצבעות ותוספת כל שהוא. ור' יוסי אומר בתחילה טפח ותוספת כל שהוא. וכן פסק רב הונא הלכה.</p>"	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ג בגד קרוע עד כמה אפשר לקרוע בו? </p><p dir='rtl'>מתי רק מוסיף ומתי קורוע בו שוב? </p>	"<p dir='rtl'>לת""ק עד טיבורו וי""א עד לבו ורמז לדבר ""קרעו לבבכם ואל בגדיכם"". הגיע לטיבורו (לת""ק) מרחיק ג' אצבעות וקורע, נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה [והקורע מלמטה ומן הצדדין לא יצא].</p><p dir='rtl'>רב מתנה ומר עוקבא ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי חד אמר כל שבעה קורע, שבשבעה אינו מולל. לאחר שבעה מוסיף. וחד אמר כל שלשים קורע שאז אינו מתאחה, ולאחר שלשים מוסיף.</p>"	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ג מי שמת בנו ואח&quot;כ אביו או להיפך וקרע והוסיף האם מתאחה? והאם בכלל יכול לקרוע על אביו ואחיו (וכיצד הלכה)?	מה שקרע על אביו אינו מתאחה, מה שעל אחיו מתאחה</p><p dir='rtl'>מת אביו ואמו אחיו ואחותו קורע קרע אחד לכולם, ר' יהודה בן בתירה אמר שאין מוספים על קרע שעל אביו ואמו, ואמר שמואל שכן הלכה. [ואף שהלכה כדברי המיקל באבל קריעה אינה אבלות].	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ד מה נאמר על היוצא בבגד קרוע לפני המת?</p><p dir='rtl'>והשואל בגד מחבירו לבקר את אביו ומת האם יכול לקורעו?</p>	<p dir='rtl'>ת''ר היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים.</p><p dir='rtl'>רשב''ג אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו, ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו.</p>	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ה חולה שמת לו מת האם מודעים לו?</p><p dir='rtl'>והאם קורעים לקטן?</p>	<p dir='rtl'>ת''ר חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו ואין מקרעין בפניו ומשתקין את הנשים מפניו. (וע' במסכת שמחות יותר דינים בזה)</p><p dir='rtl'>ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש. </p>	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ו האם מותר לאבל להחזיק תינוק ומדוע?</p>	<p dir='rtl'>אמר רב פפא תנא באבל רבתי אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות.</p>	מועד קטן כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ז האם מברים על מיטה כפויה או זקופה?</p><p dir='rtl'>אבל ההולך ממקום למקום כיצד ימצא צרכיו? </p>	<p dir='rtl'>אם היה לבו גס בו מברה על מיטה כפויה ואם לאו במיטה זקופה.</p><p dir='rtl'>ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקו ימעט ואם לאו יגלגל עמהן.</p>	מועד קטן כו:		
